חזרה לשורש

במשך שנים הסתובבתי בעולם בתחושת ריקנות גדולה. כלפי חוץ ידעתי להסתתר מאחורי פרצוף בטוח, אבל בבטן היה לי חלל גדול. מרוב שפחדתי מהחלל הזה, ספגתי לתוכי זהויות של אנשים אחרים והצטרפתי כזיקית לחיים שלהם, בחיפוש אחר זהות או משמעות, ובעיקר פיסת אדמה שאוכל להרגיש בה קצת יציבות. ניסיתי להיות מוסיקאית, חוואית, נערת מסיבות, ועוד ועוד – בכולם הייתי בינונית ומטה, כי הם לא היו באמת החלומות שלי.

כמובן שתמיד הגיעה גם אכזבה מרה, התפכחות, רגע כזה שבו הסתכלתי מסביבי ואמרתי “מה לי ולזה? איך זה קשור אליי?”. וככה מצאתי את עצמי, מביטה בעיניים כלות בהתפרקות העולם האשלייתי שבניתי.

בגיל 30, כשהחיים שלי כבר היו לכאורה מושלמים ומתוכננים, חוויתי סוג של רעידת אדמה גדולה, שהייתה יותר כמו צונאמי מתמשך. לא יכולתי להכיל יותר את הריק שבתוכי, לא יכולתי לשאת את הפער בין הפנים לחוץ. בשלב הראשון פירקתי כל מה שהכרתי – עזבתי בן זוג אחרי זוגיות של עשור, נטשתי עסק שחשבתי שהוא הבית שלי, התרחקתי מהמשפחה ונסעתי להודו, לגמרי לבד, למרות שזה היה הפחד הכי גדול שלי. הבנתי שרק אני יכולה להושיע את עצמי מהכאב. לפעמים בשביל לבנות, צריך להרוס קודם.

התחלתי לגלות את החלקים שמרכיבים אותי, שהם לגמרי שלי. הנשמה שלי, האהבה שלי. הבנתי שכל הזמן חיפשתי בחוץ, רחוק, כשהכל היה כל כך קרוב, בתוכי. לאט לאט התגלו כל האוצרות שלי שחיכו בשקט, כמו ביצים עגלגלות וחמימות בקן במרומי העץ, לרגע הנכון: כתיבה, בישול וכמובן הים, שהוא האושר הגדול שלי. פתאום גיליתי שאני אדם יצירתי. אולי הרגשתי מספיק יציבות בחיי כדי לשחרר את המקום הזה לחופשי.

והנה אני, בת כמעט 43, לקראת סיום של רומן ראשון, מעבירה סדנאות אוכל וכתיבה ומבלה המון בים. לפני שנה וחצי הגשמתי עוד חלום והתחלתי לגלוש. זה היה כאילו הגוף שלי חיכה לרגע הזה כל השנים – הוא פשוט ידע מה לעשות, בדיוק כמו שהמילים של הספר שלי פרצו החוצה ועזרו לי למצוא את הקול שלי. היום יש לי שני גלשנים ואני בדרך לתפוס גלים בסרילנקה. כשאני מביטה לאחור, אני מבינה שכל העוגנים האלה תמיד היו שם בתוכי ואני פשוט הייתי צריכה להפסיק לפחד ולהתעקש להיות מי שאני באמת. הגילוי הזה הוא סוג של נס, לא משנה באיזה גיל הוא מתרחש.

זה טקסט שכתבתי לפני כמה שנים והוא עדיין רלוונטי. השורש שלנו הוא מה שבפנים, וזה זמן טוב להתחבר אליו…

מתכון לירקות שורש צלויים (תבנית ל4 אנשים)

4 גזרים

2 סלקים

2 קולורבי

3 שורש פטרוזיליה

8 צנוניות

ראש  שום קלוף

רוזמרין

מלח גס ופלפל

חצי כוס שמן זית

אופן הכנה

לקלף את הירקות ( חוץ מהצנוניות) לפרוס אותם. להניח על תבנית עם נייר אפייה ולתבל בשמן זית, מלח פלפל ורוזמרין. לכסות בנייר כסף ולהכניס לתנור בחום בינוני לחצי שעה. אפשר להוריד את הנייר לעשר דקות נוספות עד שהירקות מתרככים. אפשר להגיש עם טחינה, קרם קשיו או יוגורט עם עירית. בתיאבון.